תהילים 107:5
רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃
4תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃
17אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃
18כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃
19ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
3בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
9כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃
10ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃
26יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃
27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
28ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃
12ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃
13ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
14ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
15ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃
19להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב׃
17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃
13ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא׃
21ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃
17העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃
9בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
13לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃
3אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו׃
4אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו׃
5אזי עבר על נפשנו המים הזידונים׃
6ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃
30לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
39וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃
24ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃
7לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃
6פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה׃
4ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך׃
5וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃
35ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃
36ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃
18וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
3ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
1¶ מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים׃
42כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃
15המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃
5אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃
6כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃
1¶ למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים׃
7נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃
21ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃
10לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם׃
4ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃
11כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃
5שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃