איכה 1:11

תנ ך עברי מודרני

כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יר׳ 52:6 : 6 בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ׃
  • יר׳ 38:9 : 9 אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר השליכו אל הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר׃
  • איכה 2:12 : 12 לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם׃
  • איכה 2:20 : 20 ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃
  • איכה 4:4-9 : 4 דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃ 5 האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃ 6 ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃ 7 זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃ 8 חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃ 9 טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃ 10 ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃
  • יח׳ 4:15-17 : 15 ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפועי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם׃ 16 ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו׃ 17 למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃
  • יח׳ 5:16-17 : 16 בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה לחם׃ 17 ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך ודבר ודם יעבר בך וחרב אביא עליך אני יהוה דברתי׃
  • דב׳ 28:52-57 : 52 והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃ 53 ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך׃ 54 האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃ 55 מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך׃ 56 הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃ 57 ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃
  • שמ״א 30:11-12 : 11 וימצאו איש מצרי בשדה ויקחו אתו אל דוד ויתנו לו לחם ויאכל וישקהו מים׃ 12 ויתנו לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות׃
  • מל״ב 6:25 : 25 ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרייונים בחמשה כסף׃
  • איוב 40:4 : 4 הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי׃
  • תה׳ 25:15-19 : 15 עיני תמיד אל יהוה כי הוא יוציא מרשת רגלי׃ 16 פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני׃ 17 צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני׃ 18 ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי׃ 19 ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני׃
  • יר׳ 19:9 : 9 והאכלתים את בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם׃
  • איכה 1:9 : 9 טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב׃
  • איכה 1:19-20 : 19 קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם׃ 20 ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • איכה 1:12-13
    2 פסוקים
    83%

    12לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃

    13ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃

  • איכה 1:15-22
    8 פסוקים
    78%

    15סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה׃

    16על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב׃

    17פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם׃

    18צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי׃

    19קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם׃

    20ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות׃

    21שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמוני׃

    22תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי׃

  • איכה 1:1-10
    10 פסוקים
    76%

    1¶ איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס׃

    2בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים׃

    3גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים׃

    4דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה׃

    5היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר׃

    6ויצא מן בת ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף׃

    7זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה׃

    8חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור׃

    9טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב׃

    10ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך׃

  • איכה 2:11-12
    2 פסוקים
    76%

    11כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה׃

    12לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם׃

  • 4על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃

  • תה׳ 31:9-10
    2 פסוקים
    76%

    9חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃

    10כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃

  • יר׳ 8:18-19
    2 פסוקים
    74%

    18מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃

    19הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר׃

  • 20ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃

  • 9כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃

  • 19שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃

  • יואל 1:8-9
    2 פסוקים
    74%

    8אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃

    9הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃

  • 31כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃

  • 16פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני׃

  • 19המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃

  • 19אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃

  • 17ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד׃

  • 16הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃

  • 25כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃

  • 21ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃

  • 3חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז׃

  • 5ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ׃

  • 2אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃

  • 20חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃

  • 1¶ זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃

  • 7מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃

  • 11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃

  • 3היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃

  • 17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃

  • 20ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃