איוב 6:7
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
20וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
6היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃
18כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃
8מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃
9ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃
10ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃
7נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃
14ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול׃
5לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃
9כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃
4הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃
5מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃
15ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃
16מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃
31אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃
30היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃
11כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃
25וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃
16ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃
17לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃
19זכר עניי ומרודי לענה וראש׃
20זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃
11גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃
24ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃
1¶ אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃
3כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃
4כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃
3היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃
18מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃
24כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃
27מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃
6נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃
4ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃
4בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃
21כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃
9חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃
10כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃
15השביעני במרורים הרוני לענה׃
16ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃
1¶ נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃
3ונפשי נבהלה מאד ואת יהוה עד מתי׃
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃
6על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
7כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃
6ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃
8ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי׃
19קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם׃
13ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃