תהילים 102:4
הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃
הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃
9כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃
10מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃
11ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃
5מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃
3כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי הושיבני במחשכים כמתי עולם׃
4ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃
14כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃
15יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃
10לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃
22כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃
23כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃
24ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃
9חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃
10כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃
6נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃
7כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃
8נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃
21כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃
4לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃
4בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃
12נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃
24כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃
20ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות׃
16ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃
17ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃
18ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃
18מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃
20וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
16ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃
17לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃
13ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃
3כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום׃
4כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה׃
10הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃
1¶ רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃
2נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות יהוה לבי ובשרי ירננו אל אל חי׃
3היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃
3יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃
23ענה בדרך כחו קצר ימי׃
5לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃
7ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃
7מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃
12כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃
11כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃
6פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה׃
12דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני׃
19הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃
2חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי׃