איוב 33:20
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
22ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
7מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃
18יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃
19והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃
18כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃
24עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃
25וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃
12יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃
13יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות׃
7נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃
17גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃
14לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃
20כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃
21אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃
15ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃
16מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃
4הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃
5מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃
20למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃
24ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃
4בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃
25צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃
23יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃
17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃
5לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃
3אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים׃
11כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
16ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃
15השביעני במרורים הרוני לענה׃
16ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃
10כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃
6אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׃
24כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃
11עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃
15יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃
31אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃
9טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃
9כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃
5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
20בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃
11ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
19להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב׃
25כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃
28והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃
35ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יסיף כי אם לפני בוא השמש אטעם לחם או כל מאומה׃
55מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך׃
17ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם׃