איוב 33:21
יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
19והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃
20וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
22ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
4בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃
3כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃
4הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃
5מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃
12יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃
13יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות׃
14ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות׃
5לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃
28והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃
11עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
29לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃
24עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃
25וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃
8חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃
20בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃
10כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃
23מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃
24ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃
7כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃
14כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃
15יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃
17לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃
18ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃
11ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
17גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃
21אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃
7מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃
26ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃
3ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃
30עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃
25רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃
20ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃
8דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃
14לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃
11דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃
16מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃
7כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃
18כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃
7כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃
13ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃
23נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃
26כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃
22כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃
32והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃
9עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃