איכה 4:8
חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃
חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
9בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
10עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
11נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃
30עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃
5האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃
6ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃
7זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
6מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור׃
16הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃
17בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃
5שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה׃
6אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי׃
9טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃
10בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃
5מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃
11ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב׃
18וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃
2שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם׃
3ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃
7יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃
9הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃
16חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃
17כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃
21על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני׃
4בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃
3בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
5לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃
5יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃
14נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
6מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃
7ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃
14הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃
7שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃
12זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃
14יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃
17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃
10ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
23מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃
30והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃
7כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃
23תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃
20מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
8ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃
14תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃
16אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃
9אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃