איוב 7:5
לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃
לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃
3כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃
4הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃
5מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃
6ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃
14יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
16פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃
5הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃
6נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃
7כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃
8נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃
3כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃
4אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃
20וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
26ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃
16ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃
17לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃
18ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃
19הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃
28והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃
14כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃
15יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃
30עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃
10כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃
20בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃
1¶ רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃
6ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃
7אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃
8ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃
14לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃
15ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃
7מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃
11עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃
31אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃
7כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃
12דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני׃
6אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה׃
7ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃
16מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃
16ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃
26יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃
3אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃
4ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃
6ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃
1¶ אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃
13ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃
21ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃
11ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃