איוב 7:6
ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃
ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃
8לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃
25וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃
26חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃
3כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃
4אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃
5לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃
10אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃
11אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל׃
12דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני׃
15ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃
11ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃
11מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃
11ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃
16מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃
20הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃
1¶ רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃
18ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃
47זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃
10כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃
7ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃
5הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃
10יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃
4אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃
1¶ אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
1¶ הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃
3כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃
14אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו׃
9כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃
7אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃
23ענה בדרך כחו קצר ימי׃
7ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃
15ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃
16ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃
4ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃
13אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃
13האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃
23כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃
28והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
16פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃
20מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
9כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃
3כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃
4בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃
20אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי׃
7עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי׃
6במחשכים הושיבני כמתי עולם׃
1¶ אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃