תהילים 144:4
אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃
אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
14כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו׃
15אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃
16כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו׃
1¶ אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
3יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃
4הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃
5הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃
6אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃
4תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃
14ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃
11ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃
11כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃
12כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש׃
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
11אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃
9כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃
12ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
47זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃
15יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃
11בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃
4כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה׃
5הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃
8כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃
17מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃
15כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה׃
24כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃
11יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃
22חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃
10והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃
11כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃
6ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃
20הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃
3תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃
4כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃
1¶ הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃
2בני איש עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה׃
19אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃
20מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
4מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃
9אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃
9כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃
10ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃
8הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃
11ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃
6בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃
5אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃
4וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח׃
23כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃