ישעיהו 2:22
חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃
חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה׃
4תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃
17מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃
3יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃
4אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃
14אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃
15יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
10בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃
11עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
12ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
5הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃
6אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃
10אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃
6אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה׃
9אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
3אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃
5כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו׃
3מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם׃
29תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃
13כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
14מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃
15אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃
7יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃
17האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃
11כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃
25חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃
28ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים׃
12אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן׃
3אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃
18ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃
47זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃
48מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה׃
14ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃
11בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃
3כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃
17אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם׃
24כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃
21מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃
23ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו׃
2בני איש עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה׃
4העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃
11הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃
7וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃
17נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
4מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃
19כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃
2יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃