ירמיהו 17:5
כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו׃
כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
7ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃
8והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃
9עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃
3ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת׃
4אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃
8טוב לחסות ביהוה מבטח באדם׃
9טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים׃
37גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃
25חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃
3אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה׃
7הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃
5בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען׃
4ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד׃
8הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר לבלתי הועיל׃
8כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃
9ישראל בטח ביהוה עזרם ומגנם הוא׃
10ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃
18כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃
12לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו׃
22כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃
20ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני׃
3אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃
12יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך׃
18פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה׃
19והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה׃
13ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃
1¶ הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו׃
15ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן׃
16ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן׃
16ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה׃
17ארור טנאך ומשארתך׃
13מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה׃
25רחב נפש יגרה מדון ובוטח על יהוה ידשן׃
26בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט׃
22חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃
4בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים׃
23ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו׃
8ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃
4אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה׃
25זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר׃
31אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃
3בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה׃
2ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים׃
6את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃
15ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא שמע נא חנניה לא שלחך יהוה ואתה הבטחת את העם הזה על שקר׃
20אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה׃
31כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃
10ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד׃
4הנה כי כן יברך גבר ירא יהוה׃