ירמיהו 17:13
מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה׃
מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃
13כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃
14רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה׃
15הנה המה אמרים אלי איה דבר יהוה יבוא נא׃
8מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון׃
9למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל תנחנו׃
5כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו׃
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
7ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃
17העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃
20אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה׃
16בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים׃
17ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד׃
25מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃
26כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃
14היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים׃
23אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל׃
18ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃
3יחל ישראל אל יהוה מעתה ועד עולם׃
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃
30כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃
6אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃
12כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו׃
11ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי׃
12והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה׃
25זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר׃
6שובו לאשר העמיקו סרה בני ישראל׃
18למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו׃
8הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃
19יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל׃
27וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם׃
10ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה׃
3ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃
9ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃
6את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃
27כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃
2מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים׃
7ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃
24חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃
116סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי׃
5כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃
12לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו׃
17יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו׃
39לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני׃
40ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח׃
3גם כל קויך לא יבשו יבשו הבוגדים ריקם׃
9ישראל בטח ביהוה עזרם ומגנם הוא׃
16על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב׃
6עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו׃
3ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה׃