ישעיהו 17:9

תנ ך עברי מודרני

ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 27:10 : 10 כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃
  • יש׳ 28:1-4 : 1 ¶ הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין׃ 2 הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד׃ 3 ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים׃ 4 והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה׃
  • הוש׳ 10:14 : 14 וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה׃
  • הוש׳ 13:15-16 : 15 כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה׃ 16 תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃
  • עמ׳ 3:11-15 : 11 לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך׃ 12 כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש׃ 13 שמעו והעידו בבית יעקב נאם אדני יהוה אלהי הצבאות׃ 14 כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ׃ 15 והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם יהוה׃
  • עמ׳ 7:9 : 9 ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב׃
  • מיכ׳ 5:11 : 11 והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך׃
  • מיכ׳ 6:16 : 16 וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו׃
  • מיכ׳ 7:13 : 13 והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃
  • יש׳ 6:11-13 : 11 ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃ 12 ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃ 13 ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה׃
  • יש׳ 7:16-20 : 16 כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה׃ 17 יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור׃ 18 והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור׃ 19 ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃ 20 ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה׃
  • יש׳ 9:9-9 : 9 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר׃ 10 לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף׃ 11 וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך׃ 12 ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃
  • יש׳ 17:4-5 : 4 והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה׃ 5 והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים׃
  • יש׳ 24:1-9 : 1 ¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ 2 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ 3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃ 4 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ 5 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ 6 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ 7 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃ 8 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ 9 בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃ 10 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃ 11 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃ 12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יש׳ 27:9-11
    3 פסוקים
    83%

    9לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים׃

    10כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃

    11ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו׃

  • יש׳ 17:6-8
    3 פסוקים
    81%

    6ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישראל׃

    7ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה׃

    8ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃

  • 10כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו׃

  • 14וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה׃

  • 14ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך׃

  • יח׳ 31:12-13
    2 פסוקים
    77%

    12ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו׃

    13על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פארתיו היו כל חית השדה׃

  • 13והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃

  • 7ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃

  • 6וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃

  • 6הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב׃

  • יש׳ 10:17-19
    3 פסוקים
    76%

    17והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃

    18וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃

    19ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃

  • 12לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃

  • יר׳ 17:2-3
    2 פסוקים
    76%

    2כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות׃

    3הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך׃

  • 7זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד׃

  • 12ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃

  • 7שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃

  • 7ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

  • 29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃

  • 1¶ גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות׃

  • 13והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃

  • 2כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו׃

  • 14ונטשתי את שארית נחלתי ונתתים ביד איביהם והיו לבז ולמשסה לכל איביהם׃

  • 28ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃

  • 9שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃

  • 29מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש׃

  • 16לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃

  • 6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃

  • 6כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה׃

  • 32והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃

  • 2ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל׃

  • 2עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד׃

  • 11והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך׃

  • 16מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃

  • 6כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃

  • 6בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃

  • 14ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃

  • 11ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃

  • 11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃

  • 10ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃

  • 17ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃

  • 39לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני׃

  • 19ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃