מיכה 7:13

תנ ך עברי מודרני

והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 3:10-11 : 10 אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו׃ 11 אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו׃
  • יר׳ 25:11 : 11 והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה׃
  • יר׳ 32:19 : 19 גדל העצה ורב העליליה אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו׃
  • דנ׳ 4:26-27 : 26 ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן די תנדע די שלטן שמיא׃ 27 להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך׃
  • מיכ׳ 3:12 : 12 לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃
  • מיכ׳ 6:13 : 13 וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך׃
  • לוק 21:20-24 : 20 וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃ 21 אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃ 22 כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃ 23 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃ 24 ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃
  • גל 6:7-8 : 7 אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃ 8 הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃
  • יש׳ 6:11-13 : 11 ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃ 12 ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃ 13 ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה׃
  • יש׳ 24:3-8 : 3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃ 4 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ 5 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ 6 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ 7 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃ 8 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃
  • יר׳ 17:10 : 10 אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו׃
  • יר׳ 21:14 : 14 ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה׃
  • ויק׳ 26:33-39 : 33 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃ 34 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה׃ 35 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃ 36 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף׃ 37 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃ 38 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃ 39 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃
  • איוב 4:8 : 8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃
  • מש׳ 1:31 : 31 ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃
  • מש׳ 5:22 : 22 עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃
  • מש׳ 31:31 : 31 תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • 13והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃

  • 14ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃

  • 34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃

  • 8ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה׃

  • 11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃

  • 10כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃

  • ויק׳ 26:32-33
    2 פסוקים
    78%

    32והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃

    33ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃

  • 9ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃

  • 14רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃

  • יח׳ 33:28-29
    2 פסוקים
    77%

    28ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃

    29וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו׃

  • 12ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃

  • 7ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃

  • 22ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה׃

  • 37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃

  • 7ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

  • 12לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃

  • 6וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃

  • 14ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃

  • 20והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃

  • 34והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר׃

  • 43והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם׃

  • 13כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית׃

  • 27כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה׃

  • 7ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃

  • 16לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃

  • 13אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃

  • 27המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃

  • 3על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃

  • 13וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך׃

  • 14כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃

  • 24והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם׃

  • 13על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃

  • 14והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃

  • 6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃

  • 3הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך׃

  • 12יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר׃

  • 17יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור׃

  • 13כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃

  • 3הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃

  • 33והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃

  • 9הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃

  • 10על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו׃

  • 4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃

  • 35כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃

  • 13אסף אסיפם נאם יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום׃

  • 6על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃

  • 19ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃

  • 14ונטשתי את שארית נחלתי ונתתים ביד איביהם והיו לבז ולמשסה לכל איביהם׃