ישעיהו 1:7

תנ ך עברי מודרני

ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • ויק׳ 26:34 : 34 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה׃
  • יש׳ 6:11 : 11 ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃
  • יש׳ 9:5 : 5 כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃
  • יש׳ 24:10-12 : 10 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃ 11 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃ 12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃
  • יש׳ 34:9 : 9 ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃
  • יר׳ 2:15 : 15 עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃
  • יר׳ 6:8 : 8 הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃
  • איכה 5:2 : 2 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
  • יח׳ 30:12 : 12 ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה דברתי׃
  • הוש׳ 7:9 : 9 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃
  • הוש׳ 8:7 : 7 כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו׃
  • דב׳ 28:33 : 33 פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים׃
  • דב׳ 28:43 : 43 הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה׃
  • דב׳ 28:48-52 : 48 ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך׃ 49 ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו׃ 50 גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן׃ 51 ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃ 52 והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃
  • דה״ב 28:5 : 5 ויתנהו יהוה אלהיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד מלך ישראל נתן ויך בו מכה גדולה׃
  • דה״ב 28:16-21 : 16 בעת ההיא שלח המלך אחז על מלכי אשור לעזר לו׃ 17 ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו שבי׃ 18 ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את בית שמש ואת אילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת תמנה ובנותיה ואת גמזו ואת בנתיה וישבו שם׃ 19 כי הכניע יהוה את יהודה בעבור אחז מלך ישראל כי הפריע ביהודה ומעול מעל ביהוה׃ 20 ויבא עליו תלגת פלנאסר מלך אשור ויצר לו ולא חזקו׃ 21 כי חלק אחז את בית יהוה ואת בית המלך והשרים ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו׃
  • תה׳ 107:34 : 34 ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
  • תה׳ 107:39 : 39 וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃
  • יש׳ 5:5-6 : 5 ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃ 6 ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃
  • יש׳ 5:9 : 9 באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃
  • יש׳ 5:17 : 17 ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יש׳ 64:10-11
    2 פסוקים
    79%

    10ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃

    11בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה׃

  • יח׳ 30:7
    79%

    7ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃

  • יש׳ 1:8
    79%

    8ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃

  • יש׳ 1:6
    78%

    6מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃

  • מיכ׳ 3:12
    78%

    12לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃

  • יש׳ 27:10
    77%

    10כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃

  • יר׳ 44:22
    77%

    22ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה׃

  • יר׳ 4:7
    77%

    7עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב׃

  • ויק׳ 26:32-33
    2 פסוקים
    76%

    32והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃

    33ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃

  • צפ׳ 3:6
    76%

    6הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב׃

  • יר׳ 12:11
    76%

    11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃

  • מיכ׳ 7:13
    76%

    13והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃

  • יר׳ 4:26
    76%

    26ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃

  • יש׳ 24:12
    76%

    12נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃

  • יש׳ 17:9
    76%

    9ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃

  • יש׳ 6:11-12
    2 פסוקים
    76%

    11ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃

    12ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃

  • יר׳ 5:17
    76%

    17ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃

  • יר׳ 51:43
    76%

    43היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃

  • יר׳ 30:16
    75%

    16לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז׃

  • יח׳ 12:20
    75%

    20והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃

  • מיכ׳ 1:9
    75%

    9כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם׃

  • נח׳ 3:13
    75%

    13הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך׃

  • עמ׳ 7:17
    75%

    17לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃

  • יר׳ 19:8
    75%

    8ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה׃

  • יש׳ 49:19
    75%

    19כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך׃

  • צפ׳ 1:13
    75%

    13והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃

  • איכה 1:5
    75%

    5היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר׃

  • יר׳ 9:19
    75%

    19כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו׃

  • יר׳ 15:13
    75%

    13חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל חטאותיך ובכל גבוליך׃

  • מיכ׳ 2:10
    75%

    10קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ׃

  • יר׳ 2:15
    75%

    15עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃

  • יר׳ 14:19
    75%

    19המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃

  • יר׳ 22:8
    75%

    8ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת׃

  • איכה 1:17
    74%

    17פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם׃

  • איכה 2:9
    74%

    9טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה׃

  • עמ׳ 3:11
    74%

    11לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך׃

  • יש׳ 18:7
    74%

    7בעת ההיא יובל שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל מקום שם יהוה צבאות הר ציון׃

  • יר׳ 9:10-11
    2 פסוקים
    74%

    10על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו׃

    11ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃

  • איכה 2:2
    74%

    2בלע אדני לא חמל את כל נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה׃

  • נח׳ 3:15
    74%

    15שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה׃

  • יח׳ 5:14
    74%

    14ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשר סביבותיך לעיני כל עובר׃

  • מיכ׳ 4:11
    74%

    11ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃

  • מיכ׳ 6:13
    74%

    13וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך׃

  • יר׳ 6:8
    74%

    8הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃

  • יר׳ 30:12
    74%

    12כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃

  • יר׳ 50:3
    74%

    3כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו׃