ישעיהו 6:11

תנ ך עברי מודרני

ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 1:7 : 7 ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃
  • יש׳ 3:26 : 26 ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃
  • יש׳ 24:1-9 : 1 ¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ 2 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ 3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃ 4 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ 5 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ 6 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ 7 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃ 8 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ 9 בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃ 10 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃ 11 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃ 12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃
  • ויק׳ 26:31 : 31 ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃
  • תה׳ 79:5 : 5 עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך׃
  • תה׳ 90:13 : 13 שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃
  • תה׳ 94:3 : 3 עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃
  • תה׳ 74:10 : 10 עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • 12ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃

  • 6הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב׃

  • 11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃

  • 9באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃

  • יח׳ 12:20-21
    2 פסוקים
    76%

    20והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃

    21ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יר׳ 4:26-27
    2 פסוקים
    76%

    26ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃

    27כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה׃

  • יר׳ 9:10-12
    3 פסוקים
    76%

    10על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו׃

    11ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃

    12מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר׃

  • 7ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

  • 3הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃

  • 1¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃

  • 4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃

  • 8הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃

  • 10כה אמר יהוה עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה׃

  • 9שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃

  • יח׳ 9:8-9
    2 פסוקים
    74%

    8ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם׃

    9ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה׃

  • 62ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה׃

  • ויק׳ 26:32-33
    2 פסוקים
    74%

    32והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃

    33ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃

  • 22ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה׃

  • 21עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃

  • 14ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃

  • 10השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

  • 13והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃

  • 6כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה׃

  • 2כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב׃

  • 7ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃

  • 12ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה׃

  • 6בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃

  • 28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃

  • 10ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃

  • 12ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃

  • 11והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה׃

  • 8נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

  • 34והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר׃

  • 8ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת׃

  • 14ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃

  • 12לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃

  • 43היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃

  • 6כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם׃

  • 11כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃

  • 10כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃

  • 37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃

  • 13והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃

  • 8הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב נאם יהוה׃

  • 8ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה׃