יחזקאל 12:20

תנ ך עברי מודרני

והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וְהֶעָרִ֤ים הַנּֽוֹשָׁבוֹת֙ תֶּחֱרַ֔בְנָה וְהָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

תעתיק

And-the-ʿārîm the-nôšāḇôṯ teḥĕraḇnāh and-the-ʾāreṣ šəmāmâ ṯihyeh and-wîḏaʿtem that-I YHWH

פרטי דקדוק

• *ʿārîm*: common noun, feminine plural with definite article - the cities
• *nôšāḇôṯ*: niphal participle, feminine plural with definite article - the inhabited
• *teḥĕraḇnāh*: qal imperfect, 3rd feminine plural - they will be laid waste
• *ʾāreṣ*: common noun, feminine singular with definite article - the land
• *šəmāmâ*: common noun, feminine singular - desolation
• *ṯihyeh*: qal imperfect, 3rd feminine singular - it will be
• *wîḏaʿtem*: qal perfect, 2nd masculine plural - you will know

משמעויות מילים

• *šəmāmâ*: desolation/waste/devastation

פסוקים מקושרים

• יש׳ 7:23-24 : 23 והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה׃ 24 בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ׃
• יר׳ 4:7 : 7 עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב׃
• יר׳ 25:9 : 9 הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם׃
• יש׳ 3:26 : 26 ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃
• יר׳ 34:22 : 22 הנני מצוה נאם יהוה והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב׃
• איכה 5:18 : 18 על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃
• יח׳ 15:6 : 6 לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי ירושלם׃
• יח׳ 15:8 : 8 ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה׃
• דנ׳ 9:17 : 17 ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני׃
• יר׳ 4:23-29 : 23 ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם׃ 24 ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃ 25 ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו׃ 26 ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃ 27 כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה׃ 28 על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה׃ 29 מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש׃
• יר׳ 12:10-12 : 10 רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה׃ 11 שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃ 12 על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר׃
• יר׳ 16:9 : 9 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה׃
• יר׳ 19:11 : 11 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור׃
• יר׳ 24:8-9 : 8 וכתאנים הרעות אשר לא תאכלנה מרע כי כה אמר יהוה כן אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת שריו ואת שארית ירושלם הנשארים בארץ הזאת והישבים בארץ מצרים׃ 9 ונתתים לזועה לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל המקמות אשר אדיחם שם׃ 10 ושלחתי בם את החרב את הרעב ואת הדבר עד תמם מעל האדמה אשר נתתי להם ולאבותיהם׃
• יש׳ 24:3 : 3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃
• יש׳ 24:12 : 12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃
• יש׳ 64:10-11 : 10 ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃ 11 בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה׃