יחזקאל 12:19

תנ ך עברי מודרני

ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • זכ׳ 7:14 : 14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃
  • מיכ׳ 7:13 : 13 והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃
  • יח׳ 6:6-7 : 6 בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃ 7 ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה׃
  • יח׳ 6:14 : 14 ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃
  • יח׳ 7:23 : 23 עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס׃
  • יר׳ 10:22 : 22 קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים׃
  • יר׳ 18:16 : 16 לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃
  • יר׳ 32:28 : 28 לכן כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל ולכדה׃
  • יר׳ 33:10 : 10 כה אמר יהוה עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה׃
  • יר׳ 33:12 : 12 כה אמר יהוה צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין אדם ועד בהמה ובכל עריו נוה רעים מרבצים צאן׃
  • יח׳ 4:16 : 16 ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו׃
  • יח׳ 36:3 : 3 לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם׃
  • מיכ׳ 3:10-12 : 10 בנה ציון בדמים וירושלם בעולה׃ 11 ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה׃ 12 לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃
  • בר׳ 6:11-13 : 11 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃ 12 וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׃ 13 ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ׃
  • מל״א 17:10-12 : 10 ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה׃ 11 ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך׃ 12 ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו׃
  • תה׳ 24:1 : 1 ¶ לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה׃
  • תה׳ 107:34 : 34 ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
  • יש׳ 6:11 : 11 ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃
  • יר׳ 4:27 : 27 כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה׃
  • יר׳ 6:7 : 7 כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה׃
  • יר׳ 9:10-11 : 10 על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו׃ 11 ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃
  • קור״א 10:26 : 26 כי ליהוה הארץ ומלואה׃
  • קור״א 10:28 : 28 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יח׳ 12:17-18
    2 פסוקים
    87%

    17ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

    18בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה׃

  • יח׳ 4:16-17
    2 פסוקים
    82%

    16ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו׃

    17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃

  • יח׳ 12:20-21
    2 פסוקים
    80%

    20והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃

    21ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • 13כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית׃

  • יח׳ 14:12-13
    2 פסוקים
    75%

    12ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

    13בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה׃

  • 17ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃

  • 1¶ כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים׃

  • 13והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃

  • יר׳ 12:11-12
    2 פסוקים
    73%

    11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃

    12על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר׃

  • יר׳ 19:8-9
    2 פסוקים
    73%

    8ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה׃

    9והאכלתים את בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם׃

  • 17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃

  • 14אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃

  • 11הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה׃

  • יח׳ 6:11-12
    2 פסוקים
    72%

    11כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו׃

    12הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם׃

  • 2הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלם׃

  • 12שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃

  • 15לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש׃

  • 17כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה׃

  • יח׳ 33:28-29
    2 פסוקים
    71%

    28ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃

    29וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו׃

  • 13לכן כה אמר אדני יהוה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו׃

  • יר׳ 25:15-16
    2 פסוקים
    71%

    15כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃

    16ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם׃

  • 32והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃

  • 7ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃

  • 16והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם׃

  • יח׳ 36:3-4
    2 פסוקים
    71%

    3לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם׃

    4לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב׃

  • 13והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃

  • 3הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃

  • 13ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם׃

  • 19ותחללנה אתי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא תמותנה ולחיות נפשות אשר לא תחיינה בכזבכם לעמי שמעי כזב׃

  • 25לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו׃

  • 17והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים׃

  • 27ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃

  • 16לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃

  • יש׳ 24:12-13
    2 פסוקים
    70%

    12נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃

    13כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃

  • 8כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה׃

  • 19כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים׃

  • 27המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃

  • 21ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃

  • 14ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃