יחזקאל 12:18

תנ ך עברי מודרני

בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • ויק׳ 26:26 : 26 בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃
  • ויק׳ 26:36 : 36 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף׃
  • דב׳ 28:48 : 48 ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך׃
  • דב׳ 28:65 : 65 ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש׃
  • איוב 3:24 : 24 כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃
  • תה׳ 60:2-3 : 2 הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃ 3 הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה׃
  • תה׳ 80:5 : 5 האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃
  • תה׳ 102:4-9 : 4 הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ 5 מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ 6 דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ 7 שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ 8 כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ 9 כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃
  • איכה 5:9 : 9 בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
  • יח׳ 4:16-17 : 16 ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו׃ 17 למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃
  • יח׳ 23:33 : 33 שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יח׳ 12:19-21
    3 פסוקים
    87%

    19ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה׃

    20והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃

    21ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יח׳ 4:15-17
    3 פסוקים
    82%

    15ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפועי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם׃

    16ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו׃

    17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃

  • 17ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יח׳ 14:12-13
    2 פסוקים
    74%

    12ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

    13בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה׃

  • 8ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃

  • יח׳ 4:9-13
    5 פסוקים
    71%

    9ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו׃

    10ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו׃

    11ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה׃

    12ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם׃

    13ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם׃

  • 22ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו׃

  • יח׳ 21:6-8
    3 פסוקים
    70%

    6ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃

    7והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃

    8ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • 1¶ כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים׃

  • 12זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃

  • 1¶ ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל׃

  • יח׳ 3:3-4
    2 פסוקים
    70%

    3ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃

    4ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃

  • 11הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה׃

  • 17כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃

  • 14אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃

  • 12יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃

  • 16בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃

  • 13לכן כה אמר אדני יהוה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו׃

  • 5האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃

  • יח׳ 38:19-20
    2 פסוקים
    68%

    19ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל׃

    20ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃

  • 13כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית׃

  • 16שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃

  • 15כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃

  • 8העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃

  • 34ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃

  • 2הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלם׃

  • יש׳ 24:17-18
    2 פסוקים
    68%

    17פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃

    18והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃

  • יח׳ 22:23-24
    2 פסוקים
    68%

    23ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

    24בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם׃

  • 12שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃

  • 8ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר׃

  • 7לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃

  • 26בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃

  • 17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃

  • 17ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃

  • 17בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃