יחזקאל 3:17
בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃
בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש׃
7ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃
8באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃
9ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת׃
10ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה׃
18באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃
19ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת׃
20ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש׃
21ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה׃
3וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם׃
4ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃
5כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל׃
16ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל׃
17ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
10ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע׃
11ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו׃
4לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם׃
17ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
6כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
9בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר יהוה׃
4וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את כל אשר אתה ראה לבית ישראל׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃
15ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
27ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה׃
11ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
3ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃
2ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
8ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃
1¶ ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה׃
12ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
21ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
27בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא׃
16ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
20ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃