איוב 22:7
לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃
לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃
42כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃
43גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃
44וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃
16ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד׃
7ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד׃
8ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃
9אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃
7הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃
11לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃
5האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃
37וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃
9יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃
10ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
21אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃
17העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃
35כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃
14אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃
15אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין׃
27אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃
3גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃
6זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב׃
14לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃
6לא תטה משפט אבינך בריבו׃
7כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון׃
17ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃
16אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃
17ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃
12שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃
14לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃
10ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים׃
22אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃
4שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ׃
16עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃
7אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃
19כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃
5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
17לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃
4דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃
37את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃
25אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃
6כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃
5שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃
23רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃
25מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃
2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃
15אח או אחות אם יהיו בעירם ובחסר לחם יומם׃
4מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
12ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃