משלי 25:21
אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃
אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
19אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃
20לכן אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על ראשו׃
21אל נא יכבשך הרע כבוש אתה את הרע בטוב׃
22כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך׃
7לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃
42השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃
43שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃
44אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃
35כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃
42כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃
4כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃
5כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃
10ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים׃
25נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃
5האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃
37וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃
9טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׃
35אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃
17בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃
27אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃
48ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך׃
17הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך׃
22ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל אדניהם׃
19וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי׃
7הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃
20מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע׃
29המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃
30וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃
31וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃
6אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׃
7כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃
4אם גמלתי שולמי רע ואחלצה צוררי ריקם׃
30אל תרוב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה׃
40ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃
29אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃
2ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה׃
14לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃
30לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃
23יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃
41כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃
7ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו׃
16ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד׃
7ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד׃
5כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃
12כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃
15אך לא כאיב תחשבהו כי אם תוכיחהו כאח׃
27ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום׃
19אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃
42והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃