משלי 22:9
טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׃
טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
27נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות׃
17מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃
6כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃
7וכל איש כאשר ידבנו לבו לא מצער ולא מאנס כי הנתן בלב שמח יאהבנו אלהים׃
1¶ למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃
19עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש׃
20איש אמונות רב ברכות ואץ להעשיר לא ינקה׃
21הכר פנים לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר׃
22נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו׃
7כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון׃
8כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו׃
9השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃
10נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך׃
11כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃
16עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃
6אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׃
21בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃
9פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד׃
9ככתוב פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד׃
10והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם׃
8מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו׃
20והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃
23רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃
31עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃
24יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃
25נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃
26מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃
26כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃
10בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃
7ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃
22ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה׃
13רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃
13אטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה׃
22כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃
15צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃
5טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט׃
3גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃
4אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה׃
17איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך׃
11כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃
12כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
13אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם׃
1¶ ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃
29ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה׃
4למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃
7הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃
29כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃
7לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃
9טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׃
21אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃