איכה 5:4
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃
6מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃
1¶ זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃
2נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
3יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
2ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה׃
3ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב׃
4ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו׃
5ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים׃
8עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃
9בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
10עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
15הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃
14על מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה׃
15קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה׃
6לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר׃
4אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו׃
5אזי עבר על נפשנו המים הזידונים׃
7לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
12תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃
13תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃
22כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃
3ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃
1¶ הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב׃
6אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃
25כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃
17עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃
18צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃
17כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו׃
18ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו׃
3ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו׃
13לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃
25אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃
17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃
24אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃
16נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃
17על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃
13כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃
9ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה וזרע לא יהיה לנו׃
11לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃
5האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃
5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
2על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃
15שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃
37ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו׃
10לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃
9והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת׃
5ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות׃
4היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃