איכה 4:17
עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃
עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃
19קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃
16נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃
17על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃
1¶ שיר המעלות אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים׃
2הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל יהוה אלהינו עד שיחננו׃
3חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז׃
23אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל׃
24והבשת אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם׃
12הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃
12אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו׃
11הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃
9על כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה חשך לנגהות באפלות נהלך׃
10נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים׃
11נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו׃
15קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה׃
2יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃
17כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃
18לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃
8עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃
123עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך׃
19המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃
20ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך׃
20נפשנו חכתה ליהוה עזרנו ומגננו הוא׃
9אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃
42ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃
4מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃
5על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃
82כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני׃
20עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו׃
14וישקד יהוה על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק יהוה אלהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו׃
18ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים׃
19כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו׃
9והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת׃
4היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃
11אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃
8כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃
15יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על זאת׃
16פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃
8מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון׃
1¶ זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃
7מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה׃
4הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃
6ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו׃
24שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃
23עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃
24למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃
9ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם׃
20למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃
50עד ישקיף וירא יהוה משמים׃