תהילים 73:10
לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃
לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8כי כוס ביד יהוה ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ׃
11ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃
9שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃
15הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃
3ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
13לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃
14לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃
33ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
35ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃
7כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃
16כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃
13כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃
22כה אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד׃
18קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃
28ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים׃
27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
8ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה׃
24שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃
4פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃
10היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃
24אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃
14על מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה׃
27כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃
16אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃
11אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃
16ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃
14כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃
6ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃
11אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃
7על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃
12ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין׃
17העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃
15כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃
14כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים׃
5האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃
16ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד׃
17התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית׃
16אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃
5אזי עבר על נפשנו המים הזידונים׃
15לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש׃
17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃
25אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃
31ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃
12והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃
28והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו׃
13משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
7מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש׃