חבקוק 3:16
שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃
שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
14פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃
15ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃
19מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה׃
3על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃
4תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃
1¶ אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃
24שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃
25אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃
24כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃
25כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃
26לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃
4לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃
5יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃
17כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃
6ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃
20ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות׃
21שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמוני׃
3כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום׃
5כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
27מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃
15אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃
15קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה׃
16מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישבי בה׃
13ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃
7תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃
2בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו׃
3אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח׃
7והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃
10ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃
10כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃
6כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃
3יום אירא אני אליך אבטח׃
3מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃
15על כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו׃
16ואל הרך לבי ושדי הבהילני׃
19יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל׃
10לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
11ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃
14החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃
7ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
16ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל׃
6מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור׃
20לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם׃
19ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל׃
15דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃
5שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם׃
23כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃
10משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה׃
15ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים׃