יחזקאל 21:7

תנ ך עברי מודרני

והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יח׳ 7:17 : 17 כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃
  • יח׳ 7:26 : 26 הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים׃
  • יש׳ 13:7 : 7 על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס׃
  • נח׳ 2:10 : 10 בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃
  • יר׳ 50:43 : 43 שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה׃
  • איכה 5:17 : 17 על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃
  • יח׳ 7:2-9 : 2 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ׃ 3 עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך׃ 4 ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה׃ 5 כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃ 6 קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃ 7 באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃ 8 עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך׃ 9 ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה׃ 10 הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון׃ 11 החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׃ 12 בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה׃
  • לוק 21:26 : 26 וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃
  • עבר 12:12 : 12 על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃
  • פט״א 4:7 : 7 הן קץ הכל קרב לכן היו צנועים וערים להתפלל׃
  • יש׳ 28:19 : 19 מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה׃
  • יש׳ 35:3 : 3 חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו׃
  • יר׳ 6:22-24 : 22 כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ׃ 23 קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון׃ 24 שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃
  • יר׳ 8:18 : 18 מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃
  • יר׳ 49:23 : 23 לדמשק בושה חמת וארפד כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל׃
  • יח׳ 12:9-9 : 9 בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃ 10 אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם׃ 11 אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו׃
  • יח׳ 12:22-28 : 22 בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון׃ 23 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון׃ 24 כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל׃ 25 כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה׃ 26 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 27 בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא׃ 28 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה׃
  • יח׳ 20:49 : 49 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃
  • יח׳ 24:19 : 19 ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה׃
  • שמ׳ 15:15 : 15 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃
  • ויק׳ 26:36 : 36 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף׃
  • דב׳ 20:8 : 8 ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו׃
  • יהוש׳ 2:9-9 : 9 ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישבי הארץ מפניכם׃ 10 כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם׃ 11 ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת׃
  • יהוש׳ 5:1 : 1 ¶ ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יהוה את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברנו וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל׃
  • שמ״ב 17:10 : 10 והוא גם בן חיל אשר לבו כלב האריה המס ימס כי ידע כל ישראל כי גבור אביך ובני חיל אשר אתו׃
  • מל״ב 21:12 : 12 לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה אשר כל שמעיו תצלנה שתי אזניו׃
  • איוב 4:3-4 : 3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ 4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃
  • יש׳ 7:2 : 2 ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • 6ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃

  • 8ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • יח׳ 7:16-18
    3 פסוקים
    83%

    16ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו׃

    17כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃

    18וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃

  • יש׳ 13:6-8
    3 פסוקים
    83%

    6הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃

    7על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס׃

    8ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃

  • 6שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון׃

  • 12זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃

  • 10בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃

  • 24שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃

  • יש׳ 21:2-3
    2 פסוקים
    73%

    2חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

    3על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

  • 3חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו׃

  • יח׳ 24:23-26
    4 פסוקים
    73%

    23ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו׃

    24והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה׃

    25ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את מעזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם׃

    26ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים׃

  • יח׳ 24:15-16
    2 פסוקים
    72%

    15ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

    16בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃

  • 16שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃

  • 27המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃

  • 18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃

  • 15למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃

  • 14היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי׃

  • 8העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃

  • 15כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃

  • 21ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • 7והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך׃

  • 14וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד יהוה את עבדיו וזעם את איביו׃

  • 17ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד׃

  • 5כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃

  • 20ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃

  • 15אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃

  • 23ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה נאם אדני יהוה׃

  • 10והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך׃

  • 9והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו׃

  • 23ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • 8הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי׃

  • 1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

  • 12לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה אשר כל שמעיו תצלנה שתי אזניו׃

  • 10והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו׃

  • 7אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃

  • 5ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים׃

  • 13והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו׃

  • 11כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו׃

  • 17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃

  • 4אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃

  • 5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃