ירמיהו 30:5
כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום׃
כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון׃
7הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׃
24שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃
25אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃
4ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל ואל יהודה׃
15קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה׃
31כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃
16שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃
17כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה׃
18הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל׃
11וירפו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃
5מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם יהוה׃
43שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה׃
3על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃
37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃
5יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃
7הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃
3ואמרת שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על המקום הזה אשר כל שמעה תצלנה אזניו׃
14שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃
14וירפאו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃
9עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃
15כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם ואת בית יהודה אל תיראו׃
8ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם׃
12לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה אשר כל שמעיו תצלנה שתי אזניו׃
8ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃
8על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃
6רעדה אחזתם שם חיל כיולדה׃
15כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו׃
19המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃
46מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע׃
1¶ אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃
20כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה׃
30שמה ושערורה נהיתה בארץ׃
3כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט׃
25קפדה בא ובקשו שלום ואין׃
15שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר׃
29ארץ ארץ ארץ שמעי דבר יהוה׃
16לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃
10והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות׃
14פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃
6קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו׃
14החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃
16ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל׃
13ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה׃
46ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל׃
47פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃
22קול מלחמה בארץ ושבר גדול׃
14ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ׃
10ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש׃
5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃