חבקוק 3:7
תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃
תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃
8הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה׃
9עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ׃
10ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
15דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃
16שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃
16ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃
3הים ראה וינס הירדן יסב לאחור׃
4ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן׃
7ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
6ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן׃
7מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב׃
4יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃
5הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃
2ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות׃
3והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו׃
7ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו׃
12בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים׃
5מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃
5כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה׃
6וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה׃
7ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין׃
1¶ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃
4גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃
5הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃
4האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ׃
8ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃
15אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃
20שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי׃
12ומדין ועמלק וכל בני קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל שפת הים לרב׃
8ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
3בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃
3ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃
6המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ׃
8לכו חזו מפעלות יהוה אשר שם שמות בארץ׃
3על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃
3הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃
4כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין׃
9ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
26ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃
3מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃
7ויצעקו אל יהוה וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים׃
21והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃
18קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃
3כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃
3יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה׃
11ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור׃
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃