ישעיהו 64:3
בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃
בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃
2כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃
10ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃
5הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃
6לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃
3כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃
4ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃
5יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃
4האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ׃
5הרים כדונג נמסו מלפני יהוה מלפני אדון כל הארץ׃
8ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃
4יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃
5הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃
18קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃
19בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
15הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃
5לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם׃
6ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן׃
7מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב׃
4ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו׃
32המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
16ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃
7ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
3אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
18והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד׃
10ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃
5לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו׃
6עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃
7מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃
8יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃
9ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃
7אתה נורא אתה ומי יעמד לפניך מאז אפך׃
8משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה׃
15ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה מנשמת רוח אפך׃
7ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו׃
8לכו חזו מפעלות יהוה אשר שם שמות בארץ׃
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
3יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה׃
5נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחקים׃
8ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
6המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ׃
4ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן׃
7וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃
16שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃
5ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃
11ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל׃
3אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ׃