נחום 1:5
הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃
הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃
3אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו׃
4האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ׃
5הרים כדונג נמסו מלפני יהוה מלפני אדון כל הארץ׃
3כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃
4ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃
7ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
8עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
4יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃
5הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃
32המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
8ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
9עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
3יהוה ארך אפים וגדול כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו׃
4גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃
20ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃
5לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו׃
6עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
1¶ לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃
2כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃
3בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
5המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
6ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן׃
7מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב׃
6המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ׃
10ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃
30חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט׃
5ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים׃
5יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃
22כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
8אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃
14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
8ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃
18והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד׃
14והשמים משו כספר נגלל וכל הר ואי הנתקו ממקומם׃
18קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃
19ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
30והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד׃
11עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו׃
12מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש׃
13על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃
3יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃
13מנגה נגדו בערו גחלי אש׃
16ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃
3יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה׃
4ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן׃
8ייראו מיהוה כל הארץ ממנו יגורו כל ישבי תבל׃