תהילים 107:34
ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
33ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃
35ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃
36ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃
37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
13והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
10כי מנאפים מלאה הארץ כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן׃
34והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר׃
7ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃
6על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃
22ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃
40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
23גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו׃
11בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו׃
7ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃
12ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה דברתי׃
18קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃
19ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃
38חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו׃
37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
8ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה׃
3על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃
9ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃
33מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך׃
7שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט׃
32והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃
20ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
22ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃
4גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃
26ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃
16לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃
11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃
17וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם׃
7כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
25ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה׃
32כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃
35ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃
13והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃
15הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃
3הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך׃
6בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃
27ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה׃
4תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃
18ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃
22כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃
20והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃
15אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃