אל העברים 6:7
כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃
9פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי כן תכינה׃
10תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך׃
10כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃
6ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו׃
6נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃
26להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃
27להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
10הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃
22כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃
7לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש׃
11והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים׃
6כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃
1¶ שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה׃
23ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃
26ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃
13משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
14מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
6ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ׃
4ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃
37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
14ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך׃
7כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃
8המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃
6ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃
6עברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה׃
27כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃
28אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃
12זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם׃
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
7אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃
8הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃
9ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה׃
6כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃
10על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה׃
4בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃
18וישב ויתפלל והשמים נתנו מטר והארץ הצמיחה את פריה׃
20אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃
6האכר העבד הוא יאכל ראשונה מפרי האדמה׃
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
17וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם׃
8אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת׃
27ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה׃
3שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
6ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃
15והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃
8והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃
6כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃
12גם יהוה יתן הטוב וארצנו תתן יבולה׃