אל העברים 6:8
ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃
ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃
7כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
19וכל עץ אשר לא יעשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃
7ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃
6איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער׃
6ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃
7ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃
14ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃
6ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃
9אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃
7ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃
44כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃
24בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ׃
25וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃
9וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע והשלך באש׃
10וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
13זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה׃
16שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃
8הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃
5כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
17אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃
18והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃
16מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃
24לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו׃
40והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃
12עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃
9אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃
3כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים׃
12והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃
6על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
28ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃
6ובליעל כקוץ מנד כלהם כי לא ביד יקחו׃
17כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע׃
1¶ כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף׃
18וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃
22והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
6לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי ירושלם׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
12כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃
19שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה׃
9בטרם יבינו סירתיכם אטד כמו חי כמו חרון ישערנו׃