תהילים 80:16
שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃
שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
15וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃
16מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃
17תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃
12ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃
20אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃
11תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃
12והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃
14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
15כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם׃
13יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃
10הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃
12כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
4הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃
5הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה׃
6לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי ירושלם׃
7ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם׃
19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃
7שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃
14הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃
7וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃
17והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃
18וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃
9מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃
6בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃
17יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו׃
5גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃
14ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃
9תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש׃
10פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
2כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃
40פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה׃
17בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃
30לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃
7וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש׃
6יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש׃
24אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם׃
18יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃
24לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו׃
8ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃
44השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה׃
37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃
11יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם׃
28ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
27וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃
14מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו׃
8אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃