תהילים 21:9
תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש׃
תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם׃
24שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃
14והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד׃
66תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃
31ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃
32לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
19בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃
22כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
20קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃
21וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃
22כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃
9בטרם יבינו סירתיכם אטד כמו חי כמו חרון ישערנו׃
11תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃
12והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃
10ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃
11כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃
9עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
7ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם׃
7וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃
8תמצא ידך לכל איביך ימינך תמצא שנאיך׃
15שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה׃
13כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃
24מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃
31ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃
14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
15כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם׃
12כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃
9הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃
18ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
5אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃
20כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃
6כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃
8עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
24כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׃
4ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל׃
3גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב׃
27כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃
9אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃
25שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו׃
14לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃
10האשימם אלהים יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך׃
14הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃
3וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך׃
18גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ׃
23ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃
19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃
15ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו׃
6ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם׃