שמואל ב׳ 22:9
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
8עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
9ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃
19מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃
20מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃
21נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃
12וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃
13מנגה נגדו בערו גחלי אש׃
14ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃
8ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
3אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו׃
5הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃
6לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃
5לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו׃
22כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
12מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש׃
13וירעם בשמים יהוה ועליון יתן קלו ברד וגחלי אש׃
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
19בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃
10ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃
27הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת׃
9תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש׃
14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
9מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃
18והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד׃
29כי אלהינו אש אכלה הוא׃
8אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃
5יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃
32המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
3יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃
18ותומת שלישית בני אדם בשלש האלה באש ובקיטור ובגפרית היצאות מפיהם׃
30לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃
16ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃
5אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃
7קול יהוה חצב להבות אש׃
2כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃
30והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד׃
11תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃
4ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃
26כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃
15כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש׃
9ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃
24ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם׃
21לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃
18ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
10ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃
24שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃
2ויפתח את באר התהום ויעל עשן מן הבאר כעשן כבשן גדול ויחשך השמש והרקיע מקיטר הבאר׃
2ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃
9בטרם יבינו סירתיכם אטד כמו חי כמו חרון ישערנו׃