השנייה אל טימותיאוס 2:6
האכר העבד הוא יאכל ראשונה מפרי האדמה׃
האכר העבד הוא יאכל ראשונה מפרי האדמה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4איש יצא לצבא לא יתערב בעשקי החיים למען יהיה רצוי לשר הצבא׃
5וגם אם נאבק איש לא יכתר אם לא יאבק כמשפט׃
7על כן הנטע איננו מאומה והמשקה איננו מאומה כי אם האלהים המצמיח׃
8והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את שכרו כפי עמלו׃
9כי עזרי אל אנחנו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים אתם׃
36והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃
37כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃
38אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃
10או אך למעננו מדבר אכן למעננו נכתב כי החרש יחרש אלי תקוה והדש ידוש אלי תקוה לקחת חלקו בתקוה׃
11אם זרענו בכם עניני הרוח הכי דבר גדול הוא אם נקצר מכם עניני הבשר׃
6אם לי לבדי ולבר נבא לא נתנה רשות להבטל ממלאכה׃
7מי הלך לצבא במשכרת של עצמו מי נטע כרם ולא יאכל את פריו מי רעה עדר ומחלב העדר לא יאכל׃
17הזקנים המיטיבים לנהל ראוים הם למשנה כבוד וביותר העמלים בדבר ובהוראה׃
18כי הכתוב אמר לא תחסם שור בדישו ועוד נאמר הפעל שוה בשכרו׃
6ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו׃
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
29וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
6כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃
6המלמד בדבר יחלק מכל טובו למלמדהו׃
7אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃
8הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃
9ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה׃
7בין באשר אני אמר כי האדון יתן לך חכמה בכל דבר׃
7לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש׃
26נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃
15היה שקוד להתיצב נאמן לפני אלהים וכפעל אשר לא יבוש המחלק על נכון דבר האמת׃
2ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃
7כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
10והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם׃
11עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב׃
1¶ אנכי הגפן האמתית ואבי הוא הכרם׃
2כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו׃
34ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃
24הלא ידעתם כי רצי המרוצה באסטדין רצים כלם ורק אחד מהם ישיג את שכר הנצוח ככה רוצו למען תשיגהו׃
25וכל העמד להאבק ינזר מכל דבר המה לקחת כתר נפסד ואנחנו לקחת כתר אשר איננו נפסד׃
58על כן אחי חביבי התכוננו בל תמוטו והעדיפו בכל עת במעשה אדנינו מדעתכם כי לא לריק עמלכם באדנינו׃
7שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃
8כי אם אלה תמצאנה ותרבינה בכם לא תתנה אתכם להיות בטלים ובלא עשות פרי לדעת אדנינו ישוע המשיח׃
18נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃
44כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃
3שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃
4אבל יבחן כל איש את מעשהו ואז לו לבדו תהיה תהלתו ולא לנגד אחר׃
14אם יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃
9כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך׃
16פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת׃
10כי גם בהיותנו אצלכם צוינו אתכם לאמר מי שלא ירצה לעבד גם אכול לא יאכל׃
5כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃
9מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃
37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
6אשר ישלם לאיש כמעשהו׃