תהילים 129:7
שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃
שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש׃
27כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט׃
28לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו׃
7כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו׃
6בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃
8ולא אמרו העברים ברכת יהוה אליכם ברכנו אתכם בשם יהוה׃
25כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
9ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃
5הזרעים בדמעה ברנה יקצרו׃
6הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו׃
5כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃
4שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור׃
5והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים׃
36והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃
37כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃
29ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃
19כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃
37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
9כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות׃
7מי הלך לצבא במשכרת של עצמו מי נטע כרם ולא יאכל את פריו מי רעה עדר ומחלב העדר לא יאכל׃
38זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃
15אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין׃
12והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃
4לא תחסם שור בדישו׃
15היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃
5שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃
17כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃
5אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃
29לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃
25וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃
15ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה׃
16וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה׃
10ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃
6כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃
25גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃
13הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר׃
12עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃
4ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר׃
26מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃
6בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃
6טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃
11הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃
5והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃
3על גבי חרשו חרשים האריכו למענותם׃
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
11ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃
16יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ׃
24הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו׃
24והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר זרה ברחת ובמזרה׃