משלי 27:25
גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃
גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
26כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃
27ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃
23ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃
24כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃
2כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃
12ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה׃
13לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו׃
12עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃
27וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃
25וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
18מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃
19אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃
16יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ׃
23ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃
24והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר זרה ברחת ובמזרה׃
6יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש׃
7שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃
5כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃
10והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃
11כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃
14מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
4והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה׃
15ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת׃
27להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
15ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם׃
6קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה׃
7יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃
8יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃
27התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃
28ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
6בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃
26וישביהן קצרי יד חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה׃
24כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃
6כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃
8המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃
5כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃
11ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃
24רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃
25הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃
15אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃
7ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃
9ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד׃
27הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃
6בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃
1¶ כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך׃
28כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
20כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם׃