ירמיהו 14:5
כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃
כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
18מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃
19אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃
20גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃
4בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃
1¶ הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃
6כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃
10כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃
5הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
17כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃
15ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃
16הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃
17כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃
4יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃
5מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃
10שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃
25גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃
3בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
12למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃
13יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃
5ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה׃
6ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃
11ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃
12עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃
5איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר׃
10על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו׃
8יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃
6כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃
18על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃
5ויאמר אחאב אל עבדיהו לך בארץ אל כל מעיני המים ואל כל הנחלים אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה׃
27להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
3על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃
21כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה׃
15ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת׃
3גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃
4דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃
7והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא׃
30כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃
27וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃
24פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃
25מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃
11ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃
22אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם׃
18הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃
9אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃
14כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃
6בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃