ישעיהו 35:7
והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא׃
והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה׃
6אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה׃
33ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
35ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃
17העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃
18אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים׃
19הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃
20תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃
1¶ יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת׃
20גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃
5כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃
6ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃
15אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃
27להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
5ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש׃
6והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו׃
7ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו׃
36לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה׃
37והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב׃
8והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו׃
19ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃
13ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה׃
21ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם׃
22וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃
15עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃
16ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃
18והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים׃
4וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים׃
21תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃
22יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׃
11ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃
7כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃
17כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם׃
8ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים׃
25אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
34והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר׃
6כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃
9ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃
38חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו׃
39לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודור׃
25וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃
10לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם׃
21ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃
4גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃
24אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃
8ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים׃
11בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו׃
25והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים׃