ירמיהו 14:4
בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃
בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃
5כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃
6ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
18מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃
10שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃
11הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃
12הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃
10על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה׃
3וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם׃
26להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃
27להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃
5וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃
6ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃
27וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃
7וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש׃
8מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃
7כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
3על גבי חרשו חרשים האריכו למענותם׃
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃
30כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃
5ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃
26וישביהן קצרי יד חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה׃
10תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך׃
1¶ שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃
24הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו׃
3כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים׃
9אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃
12זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם׃
4פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
4אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃
4מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין׃
20גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃
17כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃
7שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃
13לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
6כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃
24ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו׃
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃
10כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃
18קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃
19ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃
22היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה׃
6ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃
4יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃