ישעיהו 33:9
אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃
אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃
11הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃
12הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃
1¶ פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך׃
2הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור׃
3קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן׃
8נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃
4אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃
4גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃
10על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו׃
3על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃
2פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
18מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃
19אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃
8כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים׃
9על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל׃
10ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי׃
17כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃
11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃
28ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃
7שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃
8אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃
13ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃
14ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃
4עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃
8גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו׃
15כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה׃
2ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל׃
20עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך׃
12על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃
13על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃
13ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃
7אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃
12ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו׃
12ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃
18וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃
13כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃
10כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃
30כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃
10עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃
9ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃
8העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃
13והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃
4והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה׃
17הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃
17ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃
34ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃
6ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃