איוב 30:3
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
4הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃
5מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃
6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
7בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃
4תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃
5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
4יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
9בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
9טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
18מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃
19אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃
20גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃
17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃
2גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃
3לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃
10ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃
13והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃
24מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃
15המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃
21ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
10כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃
10בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃
5אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
12ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו׃
5כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃
6ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃
6ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
11שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
17כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃
5ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה׃
10על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו׃
5האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃
7ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃
17בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃
18ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃
6כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃
11דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃
5שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃
18כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃
19קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃
37נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃
15כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
30לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃