איוב 30:4
הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃
הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
5מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃
6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
7בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃
35ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
6בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃
39ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו׃
5אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃
10ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
29ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר׃
30לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
4תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃
5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
6ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃
18כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃
7על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃
9בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
19ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃
14רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃
5כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃
6ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃
5האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃
3ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃
4ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור׃
18וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃
6כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃
4חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים׃
9טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃
10ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃
4והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃
24מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃
27וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃
7מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃
15המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃
13ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם׃
2גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃
12ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃
5כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃
21תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃
19קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃
10כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃
13יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃
29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃
19אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃