תהילים 78:18
וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
28ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃
29ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃
30לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
32בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃
14ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
15ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃
17ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃
19וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃
20הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
41וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃
56וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃
8אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃
4והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃
8אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃
40שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃
24וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃
25לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃
18כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃
16לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃
15ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם׃
16והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך׃
5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
5וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃
18אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות׃
29ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
3ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃
34אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃
6כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃
24וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
25וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃
2וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה׃
3ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא׃
8חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃
9ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃
58ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃
18ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃
16המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃
17ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
33הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃
34ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים׃
22ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃
21ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃
16יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃
6וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃
22הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם׃
22כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃