תהילים 78:19
וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃
וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
20הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃
21לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃
15יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃
16ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃
17ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃
18וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
5וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
41וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃
14ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
15ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם׃
2וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה׃
3ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא׃
22הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם׃
28ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃
29ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃
30לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
32בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃
24וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
25וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃
26וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
2וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃
3ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃
56וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃
40שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃
18אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות׃
6ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃
24וילנו העם על משה לאמר מה נשתה׃
17ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
4ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו׃
9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃
11ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃
7ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין׃
21ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃
22ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃
8ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה׃
20ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם׃
15המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃
16המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃
27ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃
2וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃
22כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃
24וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃
10ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים׃
17האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃
2ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן׃
5אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃
27עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃
9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃